Hebrew (Israel)English (United Kingdom)

פסטיבל קולנוע דרום השניים עשר והמעשה של אלברט מייזלס

 

דר' אבנר פיינגלרנט
ראש בית הספר לאמנויות הקול והמסך
המכללה האקדמית ספיר
מייסד פסטיבל קולנוע דרום


קיץ 1955 - שיא המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית, ימי מקארתי והובר. אמנים רבים נרדפים על שאינם מסכימים ליישר קו עם מדיניות לאומנית פשיסטית אמריקנית. באותו זמן מחליט מרצה צעיר באוניברסיטת בוסטון, ללא אגורה בכיסו, לשאול מצלמת 16 מ"מ, לחצות את מסך הברזל בגלוי ולנסוע למוסקבה לצלם מתוך תשוקה וצורך אנושי עמוק להכיר את מי שהחברה באמריקה הפכה למפלצת - את האדם והנפש הרוסית. אף על פי שמעולם לא החזיק מצלמת קולנוע הוא האמין וחש שזו יכולה להיות הדרך לגשר על פני שנאה, על פני דעות קדומות, על פני בורות ועל פני שטיפת המוח שהפכה את אמריקה לפרנואידית ומסוכנת.

 

מרצה צעיר זה היה אלברט מייזלס, אורח הכבוד של קולנוע דרום השניים עשר. מייזלס שרק סיים את לימודיו לתואר שני בפסיכולוגיה, באוניברסיטת בוסטון, והחל ללמד בה, יצא לצלם בבתי חולים פסיכאטרים ברוסיה. הוא ברא סרט לראשונה בחייו, שנקרא פסיכיאטריה ברוסיה. זו נקודת המפנה שבה החליט אותו צעיר אמיץ וחסר כל אמצעים להיות קולנוען. מהרגע הראשון שבו נגע במצלמה ביקש להמציא שפה קולנועית המתבוננת על האדם ועל המציאות הנחשפת מולו, כשהמצלמה מובלעת לצופה וגלויה סובייקט. אלו השנים שבהם נולד זרם קולנועי ה- direct cinema שעד היום נלמד ומשפיע על הקולנוע בכל העולם.

 

מעשהו של מייזלס הוא רב השראה עבורי. בחלום לברוא עולם של קולנוע ותרבות בדרום יש מהתמצית של מה שאני מאמין בו באמנות - היכולת לצלם כל "אחר", ואפילו מי שנחשב מפחיד ומסוכן, מנקודת מבט עמוקה ומתבוננת עד שהאנושי האוהב, הסקרן והחומל פורץ אל המסך. וכל זאת בשפה קולנועית חד פעמית, שאינה משועבדת לאג'נדה או אידיאולוגיה. זו עבורי נקודת המוצא ליצירת קולנוע דרום, הפסטיבל ובית הספר, כחלק מהחזון לבנות מרכז של יצירה, מחקר והפקה אצלנו פה בנגב המערבי.

 

רוח של חיפוש ואנושיות שורה אצל אלו שמובילים ומנהיגים את הפסטיבל כיום - הגר סעד שלום, אפרת כורם, ארז פרי, סיגל גולן - כולם בוגרינו. רוח זו לא רק שנשמרת, אלא ממשיכה ומתפתחת למקומות שאני מעולם לא יכולתי לדמיין. על כך אני מודה להם ומכך אני מתרגש לקראת היצירה המיוחדת הזו שחוזרת ומפציעה בפעם השניים עשר, ברוח "המעשה של מייזלס" - שהוא חיפוש הניצוץ האנושי והסקרן, יסוד קמאי שרוצה טוב ולא מפחד לעסוק ברע ובמכאיב ביותר.

 

 

סימפטום דרום

 

אפרת כורם וארז פרי
מנהלים אמנותיים
פסטיבל קולנוע דרום


היה מי שהציע, עם קורטוב של ערמומיות, ובצדק, ליהנות מהסימפטומים. פסטיבל קולנוע דרום, ללא ספק, חוגג את שלו. קיומו של פסטיבל קולנוע בינלאומי במקום בלתי צפוי בדרומה של ישראל, על קו גבול שיכול להתלקח בשניות הוא אקט לא ברור ולא מובן מאליו, אך בשביל מי שפועל ודואג שהוא יקרה זה אקט הכרחי, בלתי נשלט. אפשר ללכת רחוק יותר ולומר - בלתי ניתן לריפוי. אי אפשר להחלים ממנו, למחוק אותו. לכן הוא סימפטום ובמקרה שלנו סימפטום דרום.

 

מהו סימפטום דרום? כדי להסביר במדויק מהי אותה מהות נצטט את מי שלסרטיו ולפועלו אנו מקדישים פוקוס במסגרת התוכנית הישראלית של הפסטיבל, לקולנוען, שלימים הפך רב - אורי זהר. בספרו "החיים תפקיד" מתאר הרב זהר בפני תלמידיו ושומעי דרשתו מהי בעיניו משמעות תפקידו של היהודי בעולם: "...תמיד לשמור על האמצע, שבהכרח הוא נקודת השבר. לחתור אל השבר הזה במודע. לחתור לאמצעיתו ממש. זה נקרא להיות יהודי". נקודת שבר בין שתי מהויות בנות קיימא בחייו של אדם בעולם - החומר והרוח, הגוף והנשמה. לכאורה מנוגדות, לא מתחברות, אבל מתקיימות ועל האדם לדעת לחיות את השילוב של שתי האיכויות האלה. לחיות במפגש ביניהן. באמצע, שהוא תמיד בלתי אפשרי. אחד המאפיינים של הסימפטום הדרומי, שלעיתים נדמה בלתי אפשרי הוא הרצון העז וההתעקשות לחבר בין קצוות. להתעקש להיות במקומות מנוגדים, כביכול לא מתחברים, ולקבל אותם אל אותו מקום, אל החגיגה השנתית שלנו.

 

סרטי הפתיחה והנעילה של הפסטיבל השנה גם הם עוסקים באיכויות בלתי מתחברות לכאורה. ערבאני סרט הפתיחה של הפסטיבל בבימויו של עדי עדואן משלב בשמו את המילים ערבית ועברית ויוצר חלל שלישי אפשרי, לא מוכר ולרוב מאיים. הסרט מביא את סיפורו של גבר דרוזי החוזר עם שני ילדיו לביתו שבכפר, לאחר שהתגרש מאשתו הישראלית, ומתאר את המפגש הטעון בין שתי המציאויות. סרט הנעילה של הפסטיבל פלאות בבימויו של אבי נשר, ידיד הפסטיבל שלשמחתנו הרבה מוצא בפסטיבל קולנוע דרום בית להקרין בו את סרטיו, עוסק גם הוא בקשר בין שני כוחות רבי עוצמה: האמנות והאמונה, גם כאן בדומה לעברית ולערבית מדובר במילים (מציאויות) היונקות מאותו שורש של מילה. אם סרט הפתיחה מביא אותנו אל פתחה של שאלה, של רעיון, על אפשרות החיבור ומחיר השבר הטמון בחובו, סרט הנעילה מראה לנו באופן פלאי כי אפשר, ואפילו יותר מזה, הוא מראה לנו שכדאי.

 

ובין השאלה על אפשרות לבין זו על כדאיות, מתקיים לו פסטיבל גדוש באורחים, סרטים, מפגשים, מופעי מוסיקה ומסיבות. בכורות של סרטים ישראלים חדשים יוקרנו בכל ערב, תחרות קולנוע עלילתי עצמאי, אוצרות קולנוע תיעודי. אורח הכבוד, אלברט מייזלס מהאבות המייסדים של הקולנוע התיעודי לדורותיו, שלו נערוך פוקוס במסגרת התוכנית הבינלאומית, יקיים, לצד הקרנת סרטיו, סדנה ייחודית לסטודנטים צעירים מישראל, ברלין ופראג. מתוך רצון אמתי להגיע אל מקומות רחוקים בעולם אך קרובים בעולמות התוכן והצורה, נולד שיתוף הפעולה עם BAFICI , פסטיבל לקולנוע עצמאי מבואנוס איירס. איתו יגיעו הבמאים הארגנטינאים מרטין רכטמן וסנטיאגו מיטרה ויציגו קולנוע נועז, רדיקלי ובלתי מתפשר. בימים בהם הדיפלומטיה מדשדשת ומפלגת, הקולנוע מצליח לחבר, הבמאי הטורקי, אזקן אלפר, יציג קולנוע רלבנטי ונאמן לחיים שהם מביאים ומתקיים בטורקיה של ימינו. ג'ניפר גטצינגר, במאית הסדרה המוערכת MAD MAN תקיים סדנת אמן ומפגשים על מקומה של האישה בטלוויזיה ובחיים. נקיים מתחם פרינג' חדש לניסיונות אמנותיים המשלבים בין מדיות שונות. נכריז על חממה בינלאומית ליצירה צעירה יוצרים דרום, מיזם משותף לפסטיבל, למכון הצרפתי בתל אביב, ולמשרד החוץ הגרמני ועוד הרבה משניתן להכיל בדף פתיחה, שמבקש להגיד משהו על אקט הכרחי, שלרוב נתפס בלתי אפשרי ולעיתים קרובות נמצא בשבר אבל תמיד כדאי, כך מסתבר.

 

פסטיבל קולנוע דרום חוגג את שתיים עשרה שנותיו ומבקש להזמין את כל מי שרוצה להיות ולבלות שבוע אחד, לא חף מסימפטומים כאלה ואחרים, אבל תמיד חם, אוהב ומלא מקום. לכולם.

 
*
עיצוב האתר: אולגה גולצר