Hebrew (Israel)English (United Kingdom)

students2013

הפסטיבל

הצהרת כוונות
ברב שיח שהתנהל ב"מחברות לקולנוע" ביולי 1959 דנו קבוצה של יוצרים צעירים ביניהם, ז'אק ריווט, אריק רוהמר, ז'אן לוק גודאר ואחרים בסרטו של אלן רנה "הירושימה אהובתי". במהלך הדיאלוג ביניהם אמר גודאר את המשפט הבא: "טראקינג שוט הוא שאלה מוסרית". משפטו של גודאר הפך לסמל בקרב יוצרי וחוקרי קולנוע בעולם. בעקבותיו, שוב לא ניתן היה להפריד בין הצורה לבין התוכן הקולנועיים. כדבריו של גודאר מדובר בשני צדדים של אותו מטבע. כל שוט נושא בחובו משקל מוסרי כבד ולכן יוצר הקולנוע נדרש לקחת עליו אחריות אישית.
 
משפטו של גודאר הלך ונשכח במהלך העשורים האחרונים. תעשיית הקולנוע העולמית של ימינו מושפעת באופן הולך וגובר מהשיטה ההוליוודית ששולחת את זרועות התמנון שלה לכל עבר. מעוזי ההתנגדות האחרונים לקולנוע ההוליוודי הולכים ונמוגים, הולכים ומחוסלים. מי שאינו מתיישר עם האסתטיקה המלוטשת והיעילה של המנגנון ההוליוודי דינו להעלם או להישכח. הטראקינג שוט הגיע לרמת ווירטואוזיות גבוהה מאוד בהוליווד של ימינו; כל סרט פעולה הוליוודי מתהדר בסצנת טראקינג שוט מדהימה המעלה את רמת האדרנלין של הצופה. הקצב מסחרר והאסקפיזם המערבי בשיאו, אך היכן האחריות המוסרית? הקולנוע ההוליוודי מצליח בעזרת שלל הקלישאות הקולנועיות שפיתח לאורך השנים, להעלים מעינינו את המרכיב הקולנועי החשוב באמת - את הדימוי הקולנועי הטהור ברוחו של דלז.
 
הדימוי הטהור הוא למעשה האובייקט המצולם כאשר הוא מופשט מכל הקישוטים הקולנועיים המעטרים אותו ונותר עירום וחשוף. הדימוי הטהור הוא רגע של חסד קולנועי שנוצר ברגע של איבוד שליטה זמני. רגע בו יוצר הקולנוע נותר קפוא אל מול מציאות חזקה ממנו; הוא מסוגל אך ורק להביט בפריים הנפרש לפניו מבלי שום יכולת להגיב. זהו shot קולנועי טהור ללא ה-reverse shot שלו. זהו shot קולנועי שאינו מיוחס שוב לאף אדם, לא לגיבור הקולנועי ולא לבמאי עצמו, הוא מיוחס אך ורק לקולנוע.
 
"פסטיבל קולנוע דרום" לוקח חלק באודיסיאה המובילה אל הדימוי הטהור. במשך 360 ימים בשנה אנו צועדים באותו מסע שהוא כמעט בלתי אפשרי: רק פעם אחת בשנה אנו מגיעים אל אותה נקודת עצירה בה אנו משהים עצמנו לרגע קצר מהמסע וחולקים עם אוהבי הקולנוע באשר הם את רשמינו. אנו עוצרים בכדי לשתף אתכם בחוויות המסע שלנו ורוצים לשמוע את שלכם. במהלך חמישה ימים אנו מניחים לרגע את מקל הנדודים ופותחים בפניכם את תרמיל המסעות שלנו. "פסטיבל קולנוע דרום" עבורנו הוא מעין נווה מדבר קולנועי. מקום אליו נאספים שבטים רבים לזמן קצוב ובו הם מחליפים ביניהם רשמים על מסעם. "פסטיבל קולנוע דרום" הוא קרנבל קולנועי נטול היררכיות בו יוצר קולנוע צעיר יכול לשוחח כשווה בין שווים עם יוצרי קולנוע וותיקים ומנוסים ממנו.
"פסטיבל קולנוע דרום" מתרחש בדרום מדינת ישראל; הוא ממוקם בתוך אחד האזורים הטעונים והמרתקים במזרח התיכון, בין עיירות מהגרים וותיקים מצפון אפריקה החיים לצד מהגרים חדשים מהקווקז ואתיופיה, בין מושבים וקיבוצים לטינו אמריקאים, לבין יישובים חצי נוודים של בדואים ובסמוך לערי פלסטין הגדולות - עזה ורפיח. במשולש הגבולות הזה אנו פותחים פתח לקולנוע אחר, שונה, מעז ומתיימר. הדרום אצלנו הוא הרבה מעבר למיקום גיאוגרפי. הדרום הוא תפישת עולם קולנועית הדוגלת בקולנוע עני באמצעים, אך עשיר באנושיות. הדרום הוא מטאפורה ליצירה שנעשית בפריפריה ללא רגשי נחיתות ועם שאיפה לעורר דיאלוג ביקורתי עם המרכז ההגמוני.
 
"פסטיבל קולנוע דרום" מאמין בקולנוע שמאמין באדם. אדם באשר הוא אדם. אנו מאמינים בקולנוע שמנסה לחשוף את אושרו של האדם כמו גם את היעדרו. אנו מאמינים בקולנוע שמנסה לחשוף את הרעוֹת המיותרות שבני האדם סובלים מהן, כמו גם את סדרי הייצור וההפצה של רעות אלה. אנו מאמינים במגע הישיר עם המציאות ועם בני האדם המאכלסים אותה, ברעיון "מצלמת המפגש" של זאוואטיני. "פסטיבל קולנוע דרום" מחזיר את האדם למרכז.
"פסטיבל קולנוע דרום" הוא המשך ישיר של תכנית הלימודים במחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר. החזון של המחלקה והמכללה קורא בין השאר, להקמתה של חברה אזרחית בישראל, לחיבור בין קבוצות האוכלוסייה השונות בישראל ובפלסטין ומבקש ליצור תרבות שמחברת בין אנשים.
אתם מוזמנים לקחת חלק בקרנבל הקולנועי שלנו בדרום המוצע ללא תשלום. אתם מוזמנים להתרגש, לבכות ולצחוק איתנו. ובעיקר, אתם מוזמנים לחמישה ימים מהפנטים בהם אנו לוקחים אחריות מוסרית על הטראקינג שוט.



 
*
עיצוב האתר: אולגה גולצר