פיה מראיס נולדה בשנת 1971 בדרום אפריקה. היא למדה פיסול וצילום באקדמיות לאמנות בלונדון, באמסטרדם ובדיסלדורף, ולאחר מכן לימודי קולנוע באקדמיה לקולנוע של ברלין ששם היא מתגוררת. מראיס יצרה ארבעה סרטים קצרים: לולאה (1996), מטורף (1998), אנשים מסובכים (1999) ו-17 (2003). לאחר שעבדה בתעשיית הסרטים כמלהקת ועוזרת במאי, התפנתה לביים את לא מצוחצחים, סרטה הראשון באורך מלא, שהוקרן בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים וזיכה אותה בפרסים רבים, ביניהם “טייגר הזהב” (רוטרדם2007). סרטה השני באורך מלא ,בגיל של אלן, נוצר בזמן הרזידנס של פסטיבל קאן ב-2007. הלילה, שהוקרן בתחרות הרשמית בפסטיבל ברלין וזכה לציון לשבח, הוא העבודה האחרונה שלה.

פיה מראיס מעידה על עצמה כי חוותה ילדות אמביוולנטית, כבת להורים היפים. הכאוס בחייהם והעדר הגבולות שימשו כמקור השראה מתמשך עבורה. משם גם נולד הרעיון לסרטה הראשון, לא מצוחצחים. בסרטיה בוחנת מראיס את המוסכמות של תפקידי ההורות ומערערת שוב ושוב על הגבולות של המושגים “משפחה”, “אימהות” ו”נשיות”.

השפה הקולנועית של מראיס מתאפיינת בפיזיות, חושניות ומבט פראי על עולם שבו גבולות מתערערים ונפרצים לא אחת. מראיס מביאה אל המסך נשיות אמיצה ופורצת דרך, גיבורות סרטיה הן נשים שעוברות מסע של התגלות ולידה מחדש אל מול החברה והמשפחה. המסע הנשי ע”פ מראיס כרוך לא פעם במרד, אובדן ופרידה.

במסגרת הפוקוס לכבודה, נדון בסוגיות אלה כפי שהן עולות בסרטיה לא מצוחצחים, (2007), בגיל של אלן, (2010), לילה, (2013).