הקולנוע הוא כלי לגלות דרכו את העולם… אמנות לא דידקטית שמספקת גשר בין נפש האמן לנפש שלך… המקום שבו אפשר לקבל תשובות כנות לשאלות כנות”. אלה דבריו של קליימן, מהאינטלקטואלים הבולטים ברוסיה, המשוכנע שהקולנוע יכול לשמש נשק רב עוצמה בידי החברה האזרחית, שמנסה להתקיים תחת מוסדות שלטון רומסניים. ב-2005, כשעיריית מוסקבה מכרה את בניין מוזיאון הקולנוע שקליימן עמד בראשו, הוא מצא מקומות אחסון חלופיים לארכיון הסרטים העצום. יחד עם צוות העובדים המסור המשיך לקיים הקרנות באתרים מתחלפים עד שמצא עצמו מפוטר לטובת מינוי ממשלתי. מסמך קולנועי המשקף את המציאות הרוסית העכשווית, אך נראה מאד רלוונטי למציאות המשתנה בישראל.

צוות

חברת הפקות: Filmkantine UG