הוזון בטורקית משמעותו עצב, מצוקה שנובעת מאבדן. תחושה דומה לזו שחשים אחרי ליל הוללות. סטייט אוף מיינד, דרך להסתכל על החיים, מצב רוח יסודי ומהותי השולט בשירה המודרנית הטורקית, במוזיקה שלה, מושג תרבותי שמבטא כישלון המבהיר את תחושות הדכדוך וההשפלה שירדו על איסטנבול אחרי נפילת האימפריה העותומאנית.

המסע התחיל עם צליל שהפך לדיבור שהפך לקול והפך לטקסט. אלה התחברו לאור ותנועה ונולדה “הוזון”- עבודת וידאו/סאונד הכוללת רצף דימויים, קרעי זיכרון שבאו מתוך החיים הרבים של המוח, מן הגבולות המטושטשים שבין מציאות לדמיון, הכרה ותת מודע. חסרי זמן ומקום באו בתפזורת, אין ראשון ואין אחרון, אין מוקדם ואין מאוחר, כמו שקורה בחלום עם פתיחתה של אותה מניפת תת ההכרה. בתפקידים הראשיים: סדין בוכה, גיגית, איש ואישה, רקדנית וכנר מידרדר.

יוצרת: רינת אבולעפיה

פסקול:  הלחנה ועיבוד: תומר מוקד,  זמרת: יעל בדש

עורכת וידאו: ניצן סער

שחקנים: ורד טנדלר דיין, דיויד אבולעפיה, אריק קנלר ועדי נועם

צלם: ניני משה

תאורן: יקיר בנבניסטה

אוצרת “סאונד בפסאז”: חגית ורנר