הקרנה בנוכחות הבמאית.

מניה אכברי מתעדת את שגרת חייה ארבע שנים לאחר הסרט עשר ומאמצת חלק מהתפיסה התיעודית-בדיונית של עבאס קיארוסטמי. חייה של מניה השתנו מאז. היא הובחנה כחולה בסרטן השד ועברה ניתוח להסרתו. שיערה נשר בעקבות הטיפול הכימותרפי ועקב כך היא אינה לובשת את צעיף הראש אותו היא חייבת ללבוש על פי חוקי החברה האירנית. המצלמה מלווה את אכברי במכוניתה, בבתי החולים, במפגשים עם חבריה במקומות שונים בטהרן.

בספרה “המחלה כמטאפורה” טענה סוזן זונטאג שמטאפורות ומיתוסים שדבקו במחלת הסרטן מעצימים את סבלם של החולים בה. אכברי לעומתה מאמצת נקודת מבט אחרת על המחלה; היא הופכת אותה לכלי נשק ביקורתי ומפנה אותה לעבר החברה הפטריארכלית ומדכאת הנשים שבה היא חיה. המחלה היא תמיד הפרעה, שבר ברצף, היא מייצרת רגע בלתי הפיך. זהו הרגע בו אכברי הופכת לא רק לאחת הבמאיות החשובות באירן היום, אלא לסמל בינלאומי של מאבק בהיגיון הפאלו-צנטרי ההגמוני.

התוכנית בשיתוף עם פורום היוצרים הדוקומנטרים.

צוות

מפיק: מניה אכברי, שאהרם שהנדה | תסריט: מניה אכברי | צילום: תורז' אסלימי, קויהר קלרי, פרז היידרי, מניה אכברי | עריכה: מסתנה מוהאג'ר