הקרנה בנוכחות השחקנית.

המבנה של עשר מכיל עשר סצנות ארוכות. קיארוסטמי הציב שתי מצלמות וידיאו דיגיטליות בתוך מכונית – האחת מכוונת לעבר הנהגת (השחקנית מניה אכברי) והאחרת אל עבר מי שיושב לצדה. לאורך הסרט כולו נעה המכונית ברחובות טהרן והאישה-הנהגת משוחחת עם דמויות שונות שמתארחות במכוניתה. היא מדברת עם בנה, עם אחותה, עם זונת רחוב שבטעות נכנסה למכוניתה, עם טרמפיסטית צעירה ששבה מתפילה שנשאה על קברו של קדוש מוסלמי וכן עם טרמפיסטית קשישה שנוסעת אל אותו הקבר.

יצירת המופת של גדול במאי אירן עבאס קיארוסטמי קוראת תיגר על הניאו-ריאליזם האיטלקי ומגדירה אותו מחדש. קיארוסטמי עובד עם חומרי מציאות תיעודיים ושובר באופן מוחלט את ההבחנות המקובלות בין קולנוע עלילתי לתיעודי. התוצאה ניכרת בעיקר באיכות ובמורכבות הדיאלוגים המתנהלים בין האם-הנהגת לבנה בן העשר. הבן מלא טינה כלפי אמו, משום שהתגרשה מאביו והעדיפה גבר אחר על פניו. הפתיחות הרבה שמגלות הדמויות המשוחחות מעוררת השתאות וחושפת את מצבה של האישה האירנית בתחילתו של המילניום השני.

 

צוות

מפיק: מארין קרמיץ, עבאס קיארוסטמי | תסריט: עבאס קיארוסטמי | שחקנים: מניה אכברי, אמין מאהר | צילום: עבאס קיארוסטמי | עריכה: עבאס קיארוסטמי, ווחיז גזי, בהאמן קיארוסטמי