הקרנה בנוכחות התסריטאית. 

הסרט מתרחש חמישה ימים לפני מותו של סטלין ב-1953. קלנסקי, גיבור הסרט, הוא רופא צבאי בדרגת גנרל, שמנסה להתנהל בשקט ולהימנע מצרות תחת משטרו של הרודן סטלין. הניסיון שלו נכשל בעקבות הלשנה והוא מושלך לכלא ועובר אונס אכזרי. מסיבה לא ברורה הוא משוחרר ומובא לטפל באדם גוסס שמתברר בהדרגה כרודן סטלין על ערש דווי. לאחר מותו של סטלין מצליח קלנסקי לממש את רצונו ומוצא את אושרו בתור עובד רכבת פשוט.

החלק הראשון של הסרט, כפי שמעיד גרמן, הוא אוטוביוגרפי. גרמן רצה להנציח את המציאות שבה חיו הוא ומשפחתו. החלק השני של הסרט, משלב המעצר ואילך, הוא פנטזיה, מה יכול היה לקרות. בסרט, ההיסטוריה מוצגת כאוסף של אירועים שמתקשרים אחד לשני בדרך מקרית למדיי, ולכן אינם מוצגים כסיבה ותוצאה, אלא כמפגש מקרי מעצם התרחשותם באותו זמן ומקום, באותו פריים קולנועי. בשלב זה השפה הקולנועית של גרמן מגיעה לגיבושה. גודל הפריים מצטמצם וממקד את העין על פרטים שגודשים את הפריים. הצופה מתקשה להתמצא בחלל, אך אינו יכול לברוח וחווה תחושת כאוס ומחנק כמו הגיבורים שנחנקים במציאות הבלתי נסבלת של הקיום הסובייטי. ההיגיון של הדיאלוגים הופך להיות סובייקטיבי לגמרי, כמו צופן שמובן רק למשתמשיו. אין מוזיקה אקסטרה-דיאגטית בסרט, מכיוון שלגרמן היה חשוב שישמעו את הצעדים בשלג ואת הנשימה בחלל. המציאות היא המוזיקה של הסרט. המצלמה משוטטת משוחררת לגמרי, ותופסת את קצות ההתרחשויות. יצירת מופת קולנועית שמביאה לשיא את עוצמת הבימוי של גרמן.

 

צוות

תסריט: סבטלנה קרמליטה, אלכסי גרמן | שחקנים: יורי צורילו, נינה רוסלנובה, מיכאל דמנטייב
| צילום: ולדימיר ילין | עריכה: אירינה גורוחובסקיה | מוזיקה מקורית: אנדרי פטרוב