הקרנה בנוכחות הבמאי.

הסרט מתאר ויכוחים חוזרים ונשנים מדי עונה בין בני זוג מזדקנים, סביב הצורך בכריתת עץ השיטה מול ביתם. כולו מתרחש בתוך בית הוריו של פונטן שבעיר בנפילד, ומתמקד בניסיונות הוריו להחליט מה לעשות עם העץ. בחירתו של פונטן לצלם את מה שמתרחש אך ורק בתוך הבית אינה מייצרת אווירה קלסטרופובית, אלא כזו של מעין נטורליזם עליז, שהופך את הבית הבודד למרחב קוסמי.

העץ שייך למסורת קולנועית של התבוננות, שמאמינה כי היופי הפיזי של העולם נמצא בפרטי הפרטים של המציאות הגשמית. צילום דבורים סביב עץ, נמלים צפות על מי גשם בפטיו, סופה מתדפקת על חלון – כל אלה הם עקבות של תהליך שינוי, גשמי וקוסמי כאחד. הסצנה שבה בני הזוג הולכים לישון ונוכחות תקתוק השעון בסלון מודגשת, מסכמת את האובססיה ללכידת הרגע לכל אורכו. הרגע הנפלא הזה מתגלם עוד קודם בסצנה בה הזוג מתבונן בשקופיות, ובה ניתן להעריך את פואטיקת הסאונד של הבמאי. פונטן מגלה את כוחו של הקולנוע לחקור את הזמן ואת ההשתנות המתמשכת של יצורים חיים.

רוג’ר קוזה, פסטיבל הקולנוע FICUNAM

צוות

מפיק: סטלה צ'רניאקיץ', סטלה פורטאן | חברת הפקות: TERCERA ORILLA e INCAA | תסריט: גוסטבו פונטאן | צילום: דייגו פולרי | עריכה: מרקוס פסטור