הקרנה בנוכחות הבמאית.

הסרט, המבוסס על שיר מאת ויסלבה שימבורסקה בבימוי משותף של שתי במאיות – פולנית וצ’יליאנית. הוא מציג את מה שנמצא מחוץ למסך בשני רבדים שמגדירים את העלילה באופן ראוי לציון. כיצד ניתן ליצור סרט שבו מה שחשוב אינו נראה? הסרט האלגנטי והשנון האי הוא התשובה. כמו בסרטה של סוטומיור חמישי עד ראשון, גם כאן יש נסיעה משפחתית. בני משפחה עשירה מתכנסים בצ’ילואה, באזור שבו מתגוררים בכפיפה אחת בעלי קרקעות ואיכרים בהרמוניה יחסית. פערי מעמדות מופיעים על מסך הקולנוע הצ’יליאני לעתים קרובות, וטוב שכך, אך כאן היחסים נראים כמעט אוטופיים. אולם ישנו דבר הידוע רק למתבונן מבחוץ: הייתה תאונה וברגע שנודעת לנו זהותו של הקרבן אי אפשר שלא לחשוש איך יתקבלו החדשות הללו. חייהם של כל הנוכחים בארוחת הצהריים האידילית לא יהיו כפי שהיו. הציפייה, אם כן, ברורה: מתי הם יגלו? עיכוב התשובה לאורך הסרט מציג שימוש מדויק בתזמון בסיפור מלא מסתורין ושברירי. הסרט משחק במסתורין של אלה שמתו בתוך מערכת אקולוגית מוזרה, עם עבר רחוק שהופך להווה בצורת חטיפה ומעט אמנזיה.

רוג’ר קוזה, פסטיבל הקולנוע FICUNAM

צוות

מפיק: רבקה גוטירז קמפוס, ג'אן נזווסקי, טינה פישר, פטרישיה דרטי | חברת הפקות: Cinestación, New Europe Film Sales, CPH:DOX | תסריט: דומינגה סוטומאיור, קטרזינה קלימקוויץ' | שחקנים: רוזה גרסיה-הוידוברו, פרנסיסקה קסטיו, גבריאלה אגילרה, נילס אטלה, אליסאו אטלה, כרמן קוב, אידה דלגדו

| צילום: אינטי בריונס | עריכה: קטלינה מרין | פסקול: רוברטו אספינוזה, ג'וליה הברמן