לוח אירועים

א ב ג ד ה ו ש
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29
30
31
1
2
3 4
5 6 7 8 9 10 11

Hebrew (Israel)English (United Kingdom)


דברי פתיחה - הסירוב הגדול

ד”ר אבנר פיינגלרנט
ראש המחלקה לקולנוע וטלוויזיה
מנהל ויוזם פסטיבל קולנוע דרום


בחיי אנשים מסוימים בא מועד
בו עליהם לומר את ה"כן" או את ה"לא"
מי שה"כן" מוכן עמו נושא קולו
לאלתר – ובאמרו צועד
בדרך הכבוד והביטחה. מי שסרב
אינו מתחרט. אם ישאל שוב
שוב יאמר “לא” גם אם הסרוב
ה”לא” הנכון שובר אותו לכל חייו.

(קונסטנטינוס קוואפיס, שירים, עמ’ 10 בתרגום יורם ברונובסקי)

הבחירה לפתוח את פסטיבל קולנוע דרום העשירי עם "הסירוב הגדול", שירו הנפלא של קוואפיס, היא נסיון נוסף להגדיר את ה DNA החמקמק של יצירה קולנועית תרבותית חברתית, שבראנו לפני עשור מבלי שידענו דבר על אופיו. המהלך שחלמנו אותו התפתח והתגלה כמו מסע דוקומנטרי שכל שלב בו היה גילוי וחשיפה של הלא ידוע והלא צפוי. כל שידענו זה שאנחנו אוהבים את הדרום בו אנו חיים על גבול עזה ומאמינים שיש בו בשורה.
קוואפיס, המושפע מדנטה, מאמץ כותרת מתוך הקומדיה האלוהית, אך משנה אותה בניגוד למקור שמגנה ומוקיע את הסירוב כפחדנות. קוואפיס מעלה על נס את הסירוב הגדול (IL GRAN RIFIUTO) כמעשה ההכרחי של האינדיבידואל המחוייב לדרכו. בהמשך לקוואפיס שאת עמדתו האמיצה ורבת ההשראה אני מבקש לאמץ ודרכה להתבונן על קולנוע דרום העשירי כעל מפעל יצירה תרבותי קולנועי הטומן בתוכו מטען גנטי שהוא "הסירוב הגדול".

אין זה סירוב לעבודה סיזיפית ומאמץ אדיר להמציא עולם שטומן בתוכו איכויות של העזה, דמיון ורגש, אין זה סירוב ליצירה מקורית אמיצה וחדשה, אין זה סירוב למסע בעקבות האמונה שקולנוע ויצירה מבטאים בראש ובראשונה את כמיהת הלב הכמוסה ביותר גם אם הולכת כנגד כל מה שמקובל....
"הסירוב הגדול" בעיני הוא הסירוב להתפתות וללכת בעקבות אופנות קולנועיות תרבותיות שמבקשות להקל על הקהל ולא לדרוש ממנו להתעמת עם עצמו ועם העולם בו הוא חי. זהו סירוב להתפתות וללכת בדרך הנוצצת שסוגדת למפורסמים. זהו הסירוב הגדול להאמין שרק לתרבות השלטת יש מקום ורק לה מועברים התקציבים. זהו גם סירוב אזרחי להאמין למדינה שבשם טובת אזרחיה משתמשת בכח כה רב כלפי השכנים הקרובים ביותר מעבר לגבול ומונעת כל אפשרות לשיח ודיאלוג. זהו סירוב לחברה ותרבות שלא מאפשרות לעצמן להתחדש כל פעם ולגלות את הנסתר והחבוי בשונה ובאחר.

"הסירוב הגדול" הוא זה שמאפשר לנו להציע חלופה אחרת של חיים ונשמה דרך פסטיבל קולנוע שהוקם במקום הכי פחות צפוי בארץ באחד הזמנים הקשים בדרום על קו גבול טעון ונפיץ. חלופה שיש בה השתאות אל מול רוח האדם שמבקשת לפעום ולפרוץ גם כשהכל נראה קשה ובלתי אפשרי. חלופה שהיא הפנינג של צלילים, מראות ואנשים המבקשים לגעת בחומר הגולמי של נפש האדם באמצעות הקולנוע החדשני שאנחנו מביאים.

ייתכן שכשאני כותב על "הסרוב הגדול" אני מתכוון קודם כל ל'כן' שיש מאחוריו לקולנוע שהוא יצירה ייחודית בפני עצמו ולא בא לשרת כל אג'נדה. אולי ברוח ז'יל דלז ופייר פאולו פזוליני אנו מתבוננים על הקולנוע קודם כל כשירה וקצת פחות כפרוזה... אז גם אם ה "לא" הנכון שובר אותנו לכל החיים (כדברי קוואפיס) אנחנו מייחלים לכך שהקולנוע והיצירה המקורית מהדרום, מהארץ והעולם, באה בדומה למילותיו של צ'סלב מילוש אודות שירה ובהן אני רוצה לסיים ואולי בעצם רק לפתוח...

“זו תועלת השירה שהיא מזכירה לנו
כמה קשה להשאר אותו איש
כי ביתנו פתוח, מפתח אין בדלת
ואורחים בלתי נראים נכנסים ויוצאים. [...]
[...] מה שאני מספר כאן איננו שיר, אני מסכים
כי שירים מותר לכתוב לעיתים רחוקות ובלי חמדה
תחת לחץ בלתי נסבל ורק מתוך תקוה
שרוחות טובות, לא רעות, מצאו בנו כלי”
ארס פואטיקה
מתוך וזרח השמש ובא השמש עמ’ 61 תרגום מפולנית דוד וינפלד
 

דברי פתיחה - קול(נוע) אחר

ארז פרי
מנהל אמנותי, פסטיבל קולנוע דרום


תוכנית הפסטיבל השנה מביאה לשיא את הרעיון שהיה טבוע בו לאורך עשר שנות פעילותו – להביא קולנוע אחר; קולנוע שאת מרביתו לא ניתן למצוא בבתי הקולנוע המסחריים או בספריות הדי.וי.די. זהו קולנוע שאנו מחפשים באופן אינטנסיבי בארץ וברחבי העולם בהשפעתו וברוחו של הנרי לנגלואה, מנהלו המיתולוגי של הסינמטק הפריזאי שביקש לחפש ולהביא קולנוע חדש ואחר מכל קצוות העולם. גם השנה, מבקש הפסטיבל לגלות ולסמן זרמים חדשים בקולנוע העכשווי ומזמין אליו יוצרים ותיקים ועטורי פרסים לצד במאים צעירים שמסמנים כיוונים חדשים ויוצרים קולנוע רוטט ודינמי.

פסטיבל קולנוע דרום עומד השנה בסימן חזרתו של הקולנוע התיעודי. כל זאת בשל הרצון שלא להחמיץ רגע מכונן בהתפתחות הקולנוע העכשווי. התכונה הרבה סביב הקולנוע התיעודי, שמורגשת בשנים האחרונות בכל מקום ובכל יבשת, מסמנת יותר מהכול את היווצרותה של יצירה שונה, משוחררת מהמודלים והפורמאטים של הטלוויזיה, וכזו המורדת בנורמות של אמצעי התקשורת. אין ספק, כי המניע העיקרי לחיות המחודשת הזאת בקולנוע התיעודי הינו השימוש, שהוא בו בזמן גם אנרכי וגם אינטואיטיבי, בטכנולוגיות דיגיטליות חדשות, גם בהסרטה וגם בעריכה.

תפיסה קולנועית חדשה זו, המתבססת על תקציבי הפקה נמוכים ושיש בה מימד רחב של חופש ועצמאות, מתפתחת דווקא דרך גילוי האילוצים והמגבלות ומצליחה להפוך אותם למנוף מקורי של יצירה. חשוב להבין, כי החזרה אל הקולנוע התיעודי היא תופעה שיש לה השפעות מרחיקות לכת גם על הקולנוע העלילתי, המסחרי והעצמאי כאחד; הקולנוע התיעודי העכשווי מאתגר את גבולות המפגש שלו עם הבדיון, ובכך למעשה
שובר את המחיצות המקובלות והסדורות שהפרידו במשך שנים בין הקולנוע התיעודי לקולנוע העלילתי.

השנה אנחנו גאים להציג יבול קולנועי בינלאומי שנעשה על ידי יוצרים מרתקים שמשנים ומגדירים מחדש את השפה הקולנועית - ברונו דומו מצרפת, דני קוטה מקנדה, וונג בינג מסין ופבלו לארין מצ'ילה. קולנוע צעיר מהדרום שבשנת העשור לקיומו פורח ומניב 27 סרטי ביכורים חדשים. תוכנית קולנוע ישראלי שבמרכזה פוקוס המוקדש ליצירתה התיעודית של נורית אביב; תחרות קולנוע ישראלי תיעודי חדשה שמבקשת להגדיר רגע תיעודי מסוים שמתבטא בשפה קולנועית חדשה ומאתגרת; מסגרת זו תכלול את הסרטים "מטאדור המלחמה" של אבנר פיינגלרנט ומכבית אברמזון, "מותרות" של דוד
אופק, "ג'יפסי דיווי" של רחל לאה ג'ונס, "הטרילוגיה האוזבקית" של אבישי סיון ו"שפה אחת ודברים אחדים" של נורית אביב; בנוסף יכלול השנה הפסטיבל משבצת חדשה של סרטים עלילתיים עצמאיים ומחתרתיים שיוקרנו בהקרנות חצות פרועות וחצופות – "חתולים על סירת פדלים" של יובל מנדלסון ונדב הולנדר, " 2 בלילה" של רועי ורנר, "ג'ו ובל" של רוני קידר ו"פלנטה אחרת"
של עידן זעירא.

כבכול שנה אנו פותחים ונועלים את הפסטיבל עם הקרנות בכורה חגיגיות של סרטים ישראלים חדשים; חגיגות העשור של הפסטיבל יפתחו בהקרנת בכורה חגיגית של "עדות", סרטו החדש והנועז של שלומי אלקבץ וינעלו עם הקרנת בכורה של "הערת שוליים" סרטו המדובר של יוסף סידר שמגיע אלינו מהתחרות הרשמית של פסטיבל קאן. לאור השינויים והדינאמיות שמאפיינים את הקולנוע העכשווי ושמתבטאים בעיקר בפריפריות הקרובות והרחוקות, אנו בפסטיבל קולנוע דרום מנסים להביא לידיעתו ולהשגתו של הצופה חלק ממה שנראה לנו כשייך לאמנות זמננו. חשוב לנו ללוות את הצורות הקולנועיות הללו שמרתקות ומאתגרות אותנו, לחלוק אותן, ולתפוס באמצעותן את המהירות בה העולם נע. אני משוכנע שכל חובב קולנוע שרוצה להרגיש את הדופק והקצב שבו נעים הקולנוע הישראלי והקולנוע הבינלאומי העכשווי לא ירצה לפספס את חגיגות העשור של הפסטיבל.

 
*
עיצוב האתר: אולגה גולצר

alsancak escort bayan ||| taksim escort bayan ||| escort ||| escort ankara ||| escort bayan ||| izmir escort ||| escort bayan izmir |||